אני מאמינה שהגישה להתמודדות עם אתגרים בארגונים בכל הרמות צריכה להיות גישת ה- meanwhile (בזמן ש… עד ש… בינתיים…) כמסגרת חשיבה. אנו רגילים לחשוב על זמני המתנה כזמן מבוזבז, זמן שנכפה עלינו בגלל הנסיבות, עיכוב בלתי רצוי. לעיתים זמני המתנה, הזמן הזה לפני התחלה או המשך העשייה יכול להיות דווקא הזדמנות. הזדמנות לשינוי, לשיפור, לתובנות חדשות. על מנת להפוך את הגישה למותאמת להתמודדות עם אתגרים אמיתיים בארגונים ולהפכם למודל עבודה יישומי פיתחתי מודל המשלב בין שלוש גישות:
- גישת הMeanwhile
- הארגון כאורגניזם חי
- חשיבה ויזואלית
חיבור בין שלושת הגישות אפשר לי לבנות מודל לדיוק אתגרים ארגוניים עבור יחידים וצוותים שממקסם את המשאבים השונים לכדי החלטות מדויקות ואפקטיביות ליישום האתגרים בפועל באופן מידי.
גישת הMeanwhile
זוהי מסגרת חשיבה המעודדת לפעול במצבי אי וודאות. היא מאפשרת לארגונים להתמקד ביישום מידי, בשימוש חכם ומיקסום משאבי הארגון השונים, בגישה אפקטיבית לחיזוק האמון והבטחון הפנימי והחיצוני והיכולת להיות יצירתיים. זה מאפשר לגדול ולפרוח.
Meanwhile (בזמן ש….) הוא מונח השאול מהתערבויות עירוניות בזמני משבר. מושג שקיבל תאוצה בזמן משבר הקורונה. הכוונה היא לשימוש במרחבים שהמשותף להם הוא בטיפול באתגרים עירוניים באמצעות פתרונות זמניים, פתיחת הזדמנויות להתנסות וגמישות רגולטיבית המאפשרת יישום מהיר. התערבויות זמניות יכולות להיות דרך יעילה להפעיל מרחבים, להתנסות בתוכניות שונות ולערב אנשים בתהליך של יצירת מקומות מסבירי פנים. בין אם כחלק מפרויקטים של התחדשות רחבי היקף, כאסטרטגיה להכנסת חיים והיקף אנושי נוספים לעיר, או כדי לבדוק ולהרחיב את רשת הניידות הירוקה של העיר. פרויקטים מוצלחים בגישה זו הם לרוב תוצאה של מאמץ משותף של כמה 'שחקנים' בעיר – אזרחים, רשויות עירוניות, משקיעים פרטיים, מעצבים, מותגי צריכה או מוסדות תרבות. עקרון יסודי בפרויקטים מסוג זה שהמעורבים נדרשים לפתח תקשורת טובה מתחילת הפרויקט כדי לדחוף קדימה את החזון. הבנת העקרונות לגישת הMeanwhile מאפשרים יישום במגוון סוגי ארגונים, משימות ואתגרים.
העקרונות של Meanwhile :
- זמישות – זריזות+גמישות (Agility) יכולת הסתגלות, התאוששות וגמישות מתמדת.
- התמודדות עם אתגרים באמצעות פתרונות ביניים.
- הזדמנות לניסויים והתנסויות
- יישום מידי בשטח
- לקיחת אחריות ובעלות באמצעות השתתפות פעילה ושיתופיות.
- ראייה של ארגונים כאורגניזם מתפתח – מודל דינמי של שינוי מתמיד.
הארגון כאורגניזם חי
הארגון כאורגניזם חי מתייחס לארגונים כאל יצורים חיים המגיבים לשינויים בסביבה ומקיימים אינטראקציה והסתגלות רציפה למכלול השינויים הפנימים והחיצוניים, ממש כמו יצור חי. ארגונים מבוססים על יכולות וכישורים של האנשים בתוכם ועל הדדיות. הצפייה מאנשים שיתאימו את עצמם לארגון ולאנשים אחרים בארגון. אנשים בארגון תלויים אחד בשני ונדרשים להשתלב ולהסתגל לאחרים. הארגון מתמודד עם שינויים על ידי בחירה מתמידה של האנשים המתאימים לו והתאמה של היכולות השונות שלהם. האפשרות לייצר שינוי משמעותי תלויה ביכולת הארגון לייצר בסיס לשיתופי פעולה ופוטנציאל לצמיחה והתפתחות של האנשים בו. בגישה זו הארגון חייב להגיב לשינויים על מנת להסתגל להם, הוא מנסה להשתלב בצורה הטובה ביותר בסביבה שבה הוא נמצא והוא מבוסס על שילוב בין שיתופי פעולה והדדיות ותחרות. במודל זה העובדים בארגון בכל הרמות תלויים באנשים שאיתם הם עובדים, הם מחויבים לפתח את מנגנוני השינוי שלהם כחלק מעשייתם המקצועית והם יחפשו לעבוד בצוותים עם אנשים מובילים ומוכשרים, הם מחפשים הזדמנות לצמיחה ומייצרים באופן קבוע הזדמנויות לשיתופי פעולה. על פי רוב הארגון עצמו מתאים עצמו, לעיתים זווית מבט חיצונית ורעננה מזהה התאמות פשוטות, זיהוי יכולות ומאפשרת הכרה ביכולות. פעולה המאפשרת במאמץ קטן יצירה של שינוי והתאמה מרביים.
שימוש בחשיבה ויזואלית
חשיבה ויזואלית היא תופעה של חשיבה באמצעות עיבוד חזותי, זוהי הפעלה, על פי רוב מהנה, המאפשרת לכל אחד גישה ליכולות מפעימות של החשיבה האנושית, יכולות שלעיתים רבים מאיתנו נוטים לבטל. זוהי מתודולוגיה שבה משתמשים באלמנטים וכלים ויזואליים כדי לחשוב בצורה אנליטית ולהסביר מושגים מורכבים. השימוש בדימויים ויזואליים מניב חווית למידה אפקטיבית יותר משימוש במילה המדוברת או בטקסט כתוב. חשיבה ויזואלית מאפשרת לאלה המשתמשים בה להחצין את תהליכי החשיבה הפנימיים שלהם, להפכם לגלויים ומכאן להניב פעולות בהמשך. היא מסייעת בהגדרה מדויקת של בעיות ויצירת פתרונות ייחודיים בעלי השפעה והצגתם באופן יצירתי וחדשני. בעזרת הכלי הוויזואלי ניתן לערער על ההנחות הקיימות ולזהות תחומים בהם יש צורך במידע נוסף לתהליכי פיתוח פרו-אקטיביים.
